מדוע אנו מנתקים את עצמנו?
ניתוק הוא דרך הישרדותית שעוזרת לנו להגן על עצמנו מכאב, חוויות קשות שההתמודדות איתן מורכבת מדי ואין לנו את הכלים לעזור לעצמנו. אנו רק רוצים להמשיך הלאה.
החוויה לא חייבת להיות טראומטית ברמה האובייקטיבית, אבל כשאנו בתוכה אנו מפרשים אותה בדרכנו.
יתרה מזאת, לא תמיד אנו יודעים איך לבקש עזרה ולא תמיד יש מי שיעזור לנו. לפעמים אנו פשוט חושבים שאין פתרון. הרבה פעמים אנו מתביישים מכדי לספר והכל כבד מנשוא.
חוויות אלה מנתבות אותנו ומשפיעות על התנהגותנו ועל מערכת האמונות לפיה אנחנו חיים. הבעיה היא שנוצרים מחסומים ועכבות ולא תמיד אנחנו מבינים למה אנחנו לא באמת מצליחים להיות ברוגע ושלווה ומשייכים את זה לאירועים חיצוניים.
תחשבו, בסופו של דבר התחושות הן שלנו ואנו סוחבים אותן ומרגישים אותן בפנים. למעשה, לא יעזור לנו להסתכל בחוץ ולנסות למצוא תירוצים לקושי שלנו. הוא אצלנו!
מבחינה פיזיולוגית ידוע שהמוח שלנו נושא מידע עתיר בזיכרונות וחוויות, "שק הזיכרונות" שלנו. החלק האחראי על הפן הרגשי של הזיכרון במוח הוא האמיגדלה. המידע תמיד איתנו.
גם כשאנו מנתקים את עצמנו ומתעלמים מהחוויה, היא עדיין תמיד איתנו, וכל אירוע חדש יזכיר לנו אותה ויחזיר אותנו חזרה לכאב. גם אם ניתקנו את עצמנו לחלוטין, כביכול, ואפילו אם איננו זוכרים דבר ברמה מודעת, זה בתוכנו, חי ונושם!
בואו נתייחס לכאבים שיש ב"שק הזיכרונות" בדרך שכולנו מכירים.
אם היה לנו פצע עמוק, חתך עמוק, למשל, או כוויה קשה שדורשת טיפול, האם היינו מתעלמים?
בוודאי שלא!
היינו מטפלים בזה בדרכים שאנו מכירים בהתאם לחומרת המצב, גם אם זה היה דורש מאיתנו להגיע למרפאה.
ככה זה גם עם פצעים פנימיים, רק שאותם איננו רואים ולא תמיד אנחנו יודעים איך לטפל בהם. לא תמיד אנחנו יודעים שאפשר לטפל בהם! משום מה, יש לנו גם נטייה להתעלם מהם.
הבעיה היא שגם פצעים פנימיים מזדהמים וכואבים כשמזניחים אותם.
ישנן דרכים רבות לזהות פצעים פנימיים:
א. הרבה פעמים נרגיש אותם כשנחוש הזדהות עם אירוע ונחווה קושי רגשי.
ב. לכולנו קורה שמישהו אומר לנו דבר מה וזה משבש את מצב הרוח שלנו, פוגע בנו או "סתם" מעצבן. כשזה קורה, אז מישהו "נגע" בנו. נגע לנו בכאב וכך הוציא אותנו מאיזון.
ג. כאבים בגוף, אלרגיות וכיו"ב. זוהי הדרך של הגוף להזכיר לנו נשכחות. כך הגוף מדבר איתנו.
אז מה בעצם עשינו כשהתנתקנו?
הכנסנו את עצמנו למעגל פנימי ולפיו אנו מתנהלים. אנחנו מנסים למצוא דרך שתעקוף את הכאב, הזיכרון, הבושה, התחושה הפנימית שיצרה אצלנו חוסר נוחות וכו'. בפועל, אנו ממשיכים לשאת את "שק הזיכרונות" המכיל את כלל החוויות שלנו (לא רק השליליות כמובן) ומכביד עלינו עם השנים. איננו מטפלים בפצעים ואיננו מוכנים להציץ לשק ובמקום זאת, אנו מחפשים כל הזמן דרכים לא לראות ולא להרגיש. דבר זה דורש מאיתנו להיות כל הזמן בדריכות. כל הזמן לשים לב שלא נראה או ניגע בטעות במה שבחרנו להתנתק ממנו. למעשה, אנחנו רק מחמירים את המצב. בפועל, הכל עדיין נמצא.
האם באמת אפשר לחיות ברוגע ושלווה כשאנו בהישרדות?
האם ניתן לחוות שקט פנימי כשאנו בדריכות שמא ניפגש עם הכאב? שמא ניזכר?
התשובה לכך ברורה לכולנו....
כלים ראשוניים להתמודדות עם רגש שלילי:
כדאי לעשות את התהליך בחדר שקט. אפשר לשים מוזיקה מרגיעה ולעמעם את האורות.
א. נעצום עיניים וננשום פנימה אל הגוף שלנו מתוך כוונה להרפות ולשחרר את הקושי. נאפשר לנשימה להרחיב לנו את תאי הגוף ואת המערכת הרגשית.
ב. עם הנשימה נבקש להתמקד בכאב (פיזי / רגשי) ונתחיל להזרים אליו אור לבן במטרה לצמצם אותו ולפרק אותו. ננשום אל הכאב ונבקש להעמיק פנימה על מנת לחוש מה בתוכנו מייצר את הכאב. יכול להיות שתוך כדי כך יעלו לנו "תמונות" או תחושות בגוף.
ג. נתמקד בתחושות או בתמונות ונבקש להזרים אליהם להבה סגולה (תפקידה הוא להתמיר כל אנרגיה לאהבה טהורה). ניתן ללהבה הסגולה לשנות את התחושה ואת החוויה שאנו חווים. נעטוף את עצמנו באור ירוק ונאפשר לו לזרום פנימה לתוכנו ולתוך הכאב.
ד. נבדוק עם עצמנו אם אנו יכולים להיכנס עוד פנימה כדי לנתק את מעגל הכאב שנוצר בתוכנו ונבקש להגיע לשורש הכאב. (לא תמיד ניתן להגיע ישירות לשורש הכאב. בסופו של דבר כדי לרפא לחלוטין את הפצע נצטרך להגיע לבסיס שממנו הכל מתחיל ולהפסיק את חוויית הכאב).
ה. אם יש לנו אפשרות להעמיק עוד פנימה נעשה זאת וניתן לתחושות לעלות בתוכנו. נזרים להבה סגולה שתעזור לנו לפרק ולצמצם את הקושי.
עליי לציין שאם אנו מנסים להילחם בתחושה במקום לטפל בה ממקום רגוע אנו רק נייצר עוד התנגדות ולא באמת נצליח לרפא את הכאב.
ו. נבקש להזרים דרך הכתר (קדקוד הראש) אהבה טהורה ונבקש ממנה לזרום לכל תא ותא בגוף שלנו עד רמת החלקיק הקטן היותר ונמלא את עצמנו באהבה.
בהצלחה!
מומחית בטיפול רגשי ייחודי שפיתחתי, "מעגלים פנימיים", המאפשר לכל אחד מאיתנו להעצים את הביטחון שלו, להרחיב את התודעה ולצאת מדפוסים רגשיים, התנהגותיים ומחשבתיים ולחזור לאיזון פנימי, שקט ושלווה. הלית, מנחת סדנאות להרחבת תודעה, מדיטציה וריפוי. ומטפלת באופן פרטני באזור ירושלים והסביבה.
